Tailor-Made Torah
Thirty years ago, I designed and implemented a tremendously successful program in Los Angeles called “Seminars in the Marketplace.” Under the auspices of Yeshiva University of Los Angeles, this project entailed the creation of topic-based seminars on a wide variety of issues. For each topic, I prepared bi-lingual source sheets representing the gamut of classic texts of Jewish tradition, including Tanach, Talmud, Midrash, Zohar, commentaries, law codes, and philosophical works.
These seminars were delivered in law firms, medical centers, aerospace engineering firms, hi-tech centers, and even in NASA’s Jet Propulsion Laboratory in Pasadena. The participants represented the entire spectrum of Jewish observance and outlook, and every Jewish educational background- from none to rabbinic ordination.
Among the factors which contributed to the success of this endeavor were the authenticity of the direct and unmediated encounter with classical texts, the deeply respectful and non-judgmental empowerment of the participants, and the attempt at penetrating to the contemporary relevance of the texts of Jewish tradition. Many participants shared the feeling that this seminar was one of the highlights of their week.
Though many years have passed and I have gone on to various senior positions in the world of yeshiva education and the communal rabbinate, as well as moving to Israel, a handful of my students have continued this learning with me on a personal basis, stretching over decades. These highly motivated individuals benefit from a personalized curriculum, contoured to the precise interests and background of the student, and a dynamic weekly personal study experience with me, carried out via the internet or phone. Please see below for a typical example of the source material prepared for these individuals.
I am now making this powerful and deeply meaningful interaction available to additional individuals who would like to enrich their lives with this experience. Under the heading “Tailor-Made Torah” there are a limited number of openings for others to join this small cadre of learners.
In addition to the one-on-one framework, there is the option of implementing this approach for small groups desiring of partaking in this high-quality intellectual and spiritual journey.
Please be in touch with me for further information.
Looking forward to learning with you!
Example of typical source sheet for Tailor-Made Torah:
Rabbi Joel Zeff
Meaning in the Mystery: Lessons of the Creation Narrative
The Mystery of G-d’s Sin Against the Moon
בראשית פרק א פסוק טז
וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִ֔ים אֶת־שְׁנֵ֥י הַמְּאֹרֹ֖ת הַגְּדֹלִ֑ים אֶת־הַמָּא֤וֹר הַגָּדֹל֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַיּ֔וֹם וְאֶת־הַמָּא֤וֹר הַקָּטֹן֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַלַּ֔יְלָה וְאֵ֖ת הַכּוֹכָבִֽים:
Bereishit 1:16
And God made the two great luminaries: the great luminary to rule the day and the lesser luminary to rule the night, and the stars.
מסכת חולין ס:
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פָּזִי רָמִי, כְּתִיב, (בראשית א) “וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים”. [וּכְתִיב, “אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל, וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן”. אָמְרָה יָרֵחַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בְּכֶתֶר אֶחָד? אָמַר לָהּ, לְכִי וּמַעֲטִי עַצְמֵךְ. אָמְרָה לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוֹאִיל וְאָמַרְתִּי לְפָנֶיךָ דָּבָר הָגוּן, אֲמַעֵט אֶת עַצְמִי? אָמַר לָהּ, לְכִי וּמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה. אָמְרָה לֵיהּ, מַאי רְבוּתֵיה? דִּשְׁרַגָּא בְטִיהֲרָא מַאי אַהֲנִי? אָמַר לֵיה, זִיל לִימְנוּ בָּךְ יִשְׂרָאֵל יָמִים וְשָׁנִים. אָמְרָה לֵיהּ, יוֹמָא נַמִי, אִי אֶפְשָׁר דְּלָא מָנוּ בֵּיהּ תְּקוּפוֹתָא, דִּכְתִיב, (שם) “וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים”. זִיל לִיקְרוּ צַדִּיקֵי בִּשְׁמֵיךְ. (עמוס ז) “יַעֲקֹב הַקָּטָן”, “שְׁמוּאֵל הַקָּטָן”, (ש”א יז) “דָּוִד הַקָּטָן”. חַזְיֵיהּ דְּלָא קָא מְיָתְבָא דַּעְתָּהּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ. וְהַיְינוּ, דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, מַה נִּשְׁתַּנָה שָׂעִיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, (במדבר כח) “לַה’”? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שָׂעִיר זֶה יְהֵא כַּפָּרָה עַל שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ]:
Chullin 60b
- Simeon b. Pazzi pointed out a contradiction [between verses]. One verse says: And God made the two great lights, and immediately the verse continues: The greater light . . . and the lesser light. The moon said unto the Holy One, blessed be He, ‘Sovereign of the Universe! Is it possible for two kings to wear one crown’? He answered: ‘Go then and make thyself smaller’. ‘Sovereign of the Universe’! cried the moon, ‘Because I have suggested that which is proper must I then make myself smaller’? He replied: ‘Go and thou wilt rule by day and by night’. ‘But what is the value of this’? cried the moon; ‘Of what use is a lamp in broad daylight’? He replied: ‘Go. Israel shall reckon by thee the days and the years’. ‘But it is impossible’, said the moon, ‘to do without the sun for the reckoning of the seasons, as it is written: And let them be for signs, and for seasons, and for days and years’. ‘Go. The righteous shall be named after thee as we find, Jacob the Small, Samuel the Small, David the Small’, On seeing that it would not be consoled the Holy One, blessed be He, said: ‘Bring an atonement for Me for making the moon smaller’. This is what was meant by R. Simeon b. Lakish when he declared: Why is it that the he-goat offered on the new moon is distinguished in that there is written concerning it unto the Lord? Because the Holy One, blessed be He, said: Let this he-goat be an atonement for Me for making the moon smaller.
רי”ף מסכת שבועות דף א עמוד ב
…ועוד לא נתישבה דעתה אמר לה הקדוש ברוך הוא הנני עושה לך כבוד שמישב דעתך תחת שמיעטתיך ומאי ניהו שיהו ישראל בכל ר”ח מקריבין קרבן לפני לכפר עונותיהם לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא הביאו כפרה לפני בר”ח לכפר עליכם כדי שתשלימו עלי בקרבן כפרה זה את הכבוד שאמרתי לעשות לירח בשביל שמיעטתיו וזה הוא פירוש הביאו כפרה עלי שמיעטתי וכו’:
Rif
She was still not appeased. The Holy One, blessed be He, said, I will honor you in a way that appeases you since I diminished you. And how? That every Rosh Chodesh, Israel will offer an offering before me to atone for their sins…This is the meaning of the Talmudic phrase, ‘Bring an atonement before Me for making the moon smaller’
תוספות הרא”ש מסכת שבועות דף ט עמוד א
שעיר זה יהא כפרה עלי וכו’. ולימדתך תורה דרך ארץ דאם סרח העבד לפני אדונו עד שהוצרך לייסרו מוטל על האדון לפייסו אח”כ, וכיוצא בו נעשה אדם בצלמנו…
Tosafot
The Torah is teaching us proper conduct. If a servant has misbehaved with regards to his master to the point that the master must chastise him, it is incumbent upon the master to appease him afterwards. This is similar to, “Let us make man in our image…”
רש”י בראשית פרק א פסוק כו
נעשה אדם – אף על פי שלא סייעוהו ביצירתו ויש מקום למינים לרדות, לא נמנע הכתוב מללמד דרך ארץ ומדת ענוה שיהא הגדול נמלך ונוטל רשות מן הקטן. ואם כתב אעשה אדם לא למדנו שיהא מדבר עם בית דינו אלא עם עצמו, ותשובת המינים כתב בצדו ויברא אלהים את האדם, ולא כתב ויבראו:
Rashi
Let us make man: Even though they [the angels] did not assist Him in His creation, and there is an opportunity for the heretics to rebel (to misconstrue the plural as a basis for their heresies), Scripture did not hesitate to teach proper conduct and the trait of humility, that a great person should consult with and receive permission from a smaller one. Had it been written: “I shall make man,” we would not have learned that He was speaking with His tribunal, but to Himself. And the refutation to the heretics is written alongside it [i. e., in the following verse:]“And God created (וַיִּבְרָא) ,” and it does not say,“and they created וַיִּבְרְאוּ.” – [from Gen. Rabbah 8:9]
רש”ר הירש במדבר פרק כח
ושעיר עזים אחד לחטאת. ולא עוד, אלא שהוא מוסיף לה’ – כדרך שהוסיף בעולה – “לה’” (פסוק יא), ועל ידי כך הוא נותן לחטאת חשיבות שיש להעריך אותה במיוחד.
וזו משמעות חטאת זו של ראש חודש: ה’ ב”ה הוא אלוהי החסד המחנך את האדם ואת האנושות, ובחליפות האור של תקופות הלבנה הוא הראה לנו “דוגמא” של עצמנו (ראה פי’ שמות עמ’ צא). כל אימת שהלבנה מתחדשת הוא קבע לנו יום של ראש חודש, ללמדנו שאנחנו מסוגלים להתחדש כמותה ולזכות באור אחרי כל אופל, וכך הורה לנו את האמת הגדולה שגם ה”חוטא” עודנו “לה’”, ולא עוד, אלא גם ה”חטאת” היא “לה’”, כי “חטאת” היא היכולת לחטוא, הצורך להתחטא והאפשרות להתחטא ולהתעלות ממעמקי החטא. “חטאת” זו היא “לה’”: היא מתנת חסד עליונה שה’ העניק לבחיר יצוריו, לאדם. שכן יתרון האדם ומעלתו העיקרית היא החירות: בכח רצונו החופשי הוא מסוגל להישאר בפיסגת הטוב המוסרי; הוא יכול להתרחק מן הרע ולעשות את הטוב בחירות, אך חירות זו מתקיימת רק באדם שיש לו גם היכולת לחטוא, כי החושניות מגרה את האדם בפיתוייה; אך הוא ניחן בכח להתנגד לה בהחלטת רצונו החופשי. כאשר הוא מפעיל את הכח הזה וחוזר ומפעיל אותו, הרי הוא קונה את מעלת הטהרה המוסרית וזוכה לקירבת ה’. אולם אלמלא יכול האדם לחטוא ואילו החטא לא היה מגרה אותו, הוא לא היה אדם אלא בהמה או מלאך, ש”לא ישנו את תפקידם”; לא היה זה “אדם” העובד את ה’ בחירות.
יכולת האדם לחטוא טבועה בעומק מהותו ואיננה מתנתקת ממנו, ואילו החטאת מורה ופועלת שהאדם מסוגל לשוב מחטאו, והתעלות האדם מן החטא היא כפרה על יכולתו לחטוא. המעשים הטובים שהוא עושה בחירות הם תוצאה ברוכת אל של יכולתו לחטוא. ובלשון מצות ראש חודש: עטרת תפארת הלבנה המתחדשת מגלה את כל עומק חכמת הבורא, שחלק לירח את הכושר להאפלה זמנית. ושמא זו היא משמעות מאמר החכמים שנאמר על הפסוק שלנו: “מה נשתנה שעיר של ר”ח שנאמר בו לה’? אמר הקדוש ברוך הוא, שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח” (שבועות ט, ע”א). החטא הנעשה בידי אדם הוא הרע היחיד המצוי בעולמו של הקדוש ברוך הוא. חסרי לב שואלים, על שום מה נתן ה’ לאדם את היכולת לחטוא. התשובה לשאלתם תינתן על ידי החוטא השב בחירות לטהרה מוסרית, שכן מעולם לא היה מגיע למעלה זו אלמלא ניתנה לו היכולת לחטוא, ונמצא שאותה תשובה מצדיקה כביכול את הבורא. כל נצחון על החטא הוא כפרה על היכולת לחטוא, שהבורא ברא בה את האדם לאדם, וכל ראש חודש דורש מאתנו להביא “כפרה זו על מלאכת הבורא”.
Chida- Rabbi Chaim David Azualai:
רחל אמנו ע”ה, בזכותה ניתנו ראשי חדשים לישראל … ומוסף ראש חודש רחל אמנו תיקנתו… ורמזה שמה בראשי תיבות ראשי חדשים לעמך.
In the merit of Rachel, Rosh Chodesh was given to Israel. Rachel formulated the Musaf prayer of Rosh Chodesh… She alluded to her name in the phrase “Rashei Chodashim LeAmcha…”